פרסומים

בריאות צוואר הרחם- בהישג ידך

מהו צוואר הרחם, ולמה מדברים עליו כל כך הרבה?

בשנים האחרונות, בישראל ובעוד מדינות מערביות עולה מספר המקרים בהם נשים מגלות מבעוד מועד שיש שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם ומקבלות טיפול לפני שחלה התפתחות של תאים סרטניים. בהתאמה, יורדים מספר המקרים של גידולים סרטניים בצוואר הרחם. הסיבה לכך קשורה לעלייה במודעות לחשיבותן של הבדיקות לגילוי מוקדם, כפי שנסביר בהמשך.

היכן נמצא צוואר הרחם, ומהו תפקידו בגופך?

צוואר הרחם הוא החלק התחתון של הרחם שבולט לתוך חלל הווגינה והוא מהווה את אזור המעבר ביניהם. בטבורו של צוואר הרחם ישנה תעלה צרה שמתרחבת או מתכווצת לפי הצורך כדי לאפשר מעבר בין הרחם לווגינה. המעבר נועד לנוזל זרע שמגיע מהווגינה אל הרחם, הפרשות מן הרחם החוצה בזמן וסת, וכמובן בעת לידה כדי שהתינוק יוכל לעבור בדרכו החוצה אל העולם. למעשה כאשר מודדים "פתיחה" בזמן לידה, מדובר על פתיחה של צוואר הרחם. בצוואר הרחם ישנם תאים המייצרים ריר שתפקידם לאפשר מעבר של נוזלים כמו נוזל הזרע, או הפרשות מהרחם. בזמן הריון נוצר מעין פקק רירי שמגן בצורה מוחלטת יותר על הרחם מפני זיהומים.

בהיותו שומר הסף, צוואר הרחם עלול להידבק בזיהומים שונים: חיידקים, וירוסים ובקטריות שמגיעים דרך הווגינה. אחד הוירוסים הבעיתיים הוא וירוס הפפילומה האנושי (HPV-Human Papilloma Virus). זהו וירוס שנדבקים בו במגע מיני בעיקר, ויש לו יותר ממאה מופעים (זנים) שונים, ביניהם ישנם וירוסים שלא גורמים לנזק, אחרים עלולים לגרום להתפתחות של יבלות (פפילומות), ו-18 זנים נחשבים כזנים אלימים ונמצאו קשורים באופן ישיר לגרימת שינויים טרום ממאירים וממאירים בתאים, ובמילים אחרות, להתפתחות סרטן צוואר הרחם. כיום קיימים חיסונים שנועדו להגן מפני חלק מהזנים, אך כדאי להתייעץ עם רופא הנשים לפני שאת מחליטה להתחסן.

מה את יכולה לעשות כדי לשמור על בריאות צוואר הרחם שלך?
ראשית, קיום יחסי מין בצורה אחראית עם בני זוג שאת סומכת עליהם. חשוב לדעת שאיידס (HIV) היא לא המחלה היחידה שאפשר להידבק בה במגע מיני, ושקונדום אינו מהווה הגנה מוחלטת מפני מזהמים כמו וירוס הפפילומה ואחרים.
שנית, הקפדה על בדיקות תקופתיות אצל רופא הנשים שלך. בדיקה שגרתית לרוב תכלול בדיקת פאפ או פאפ דק– משטח צוואר הרחם, זוהי בדיקה פשוטה ולא מכאיבה שכוללת איסוף תאים על ידי מטוש והעברה שלהם לפיענוח במעבדה. במשרד הבריאות ממליצים לנשים בין הגילאים 25-65 לבצע בדיקת פאפ מדי שלוש שנים ובארה"ב ההמלצה היא להתחיל כבר מגיל 18 או תחילת פעילות מינית. במקרה שיש חשד לנוכחות וירוס הפפילומה (HPV), הרופא ימליץ להעביר את התאים שאסף לבדיקת HPV– בדיקה שתקבע האם יש נוכחות של הוירוס, ועל איזה זנים מדובר. תוצאות בדיקת הפאפ או בדיקת ה-HPV יקבעו האם אפשר לחכות עד הבדיקה השגרתית הבאה או האם יש צורך בהמשך טיפול ומעקב יותר קרוב. במקרים כאלה הרופא עשוי לעשות בדיקה בעזרת קולפוסקופ כדי לראות בצורה טובה יותר את האזור ולברר האם יש נגעים הדורשים טיפול.

בדיקות שגרתיות מצריכות מעט זמן ומאמץ והם מהווים השקעה מועטה כדי לשמור על הבריאות והשקט הנפשי שלך!

רוצה לדעת איך נראית בדיקת פאפ תחת עינית המיקרוסקופ? (בהגדלה פי 400)

בדיקת פאפ תקינה, מבט מעינית המיקרוסקופ
בדיקת פאפ תקינה
בדיקת פאפ לא תקינה, עם חשד לשינויים טרום ממאירים בתאים, בעינית המיקרוסקופ
בדיקת פאפ לא תקינה, עם חשד לשינויים טרום ממאירים בתאים